במרכז "סמלים" (המרכז לסמיואנליזה*) פיתחתי שיטות שונות לפענוח חלומות שכולן מבוססות על זיהוי ופענוח סמלים המרכיבים את החלום. במאמר זה אדגים שיטה אחת לפענוח חלום לפי כללי הסמיואנליזה, ואיך השימוש בחלום ככלי טיפולי מוביל את הטיפול קדימה.
למה לפענח חלום?
עמים רבים מעניקים לחלום סגולות ופוטנציאל להדרכת האדם או השבט. בתרבות המערב במאות אחרונות, עם התפתחות המדע, לא נודע לחלום ערך רב, חוקרים הזניחו אותו והעמידו אותו בין הדברים שלא ראויים למחקר. בזכות הוגים בודדים,החל חקר החלום להתפתח במאה ה- 19. כיום, לימודי השינה, החלימה והחלום הופכים לנדבך משמעותי בכל הקשור להבנת האדם. החלום הוא מסר, דו שיח בין רבדים שונים בין האדם לעצמו. החלום מהווה הצצה נדירה לממדים הלא מודעים בפנימיותו של האדם. החלום הוא שפה אישית שעל החולם לפענח כדי להוציא ממנה את המיטב עבור חייו. לעיתים קרובות פענוח החלום יביא תועלת רבה לחולם וישפר את התנהגותו מול הסביבה ובמקרים מסוימים יוכל אף לתרום לריפוי פתולוגיות. האדם נוטה להתעלם מחלומו בגלל הגוון הלא הגיוני העוטף אותו. אי- נוחות או חוסר זמן גורמים להדחיק אותו חזרה לשכבה הלא מודעת ולשכוח אותו במהירות. במאמר זה אציג בפני הקורא באיזה אופן החלום יכול לתרום לשיפור איכות חייו של החולם.
הסמיואנליזה רואה בחלום כלי שחושף את המנגנונים הפנימיים שבאדם ומביא להכרה ולהבנה של הרבדים הלא מודעים שבו. הכרה זאת יכולה לשנות את חיינו.
אלכס (שם בדוי) סיפר לי חלום בפגישת ייעוץ במרכז "סמלים".
"אני מסתכל דרך החלון של הסלון בדירה שלי. אני מביט לכיוון החניון של הבניין. ערבים נושאי נשק שורפים מכוניות. הרכב שלי לא נפגע. הם פוגעים בצד ימין של החניון, מול הכניסה של הבית. אני מתקשר למשטרה להודיע להם על מה שקורה וחוזר לחלון ורואה את זלר או זלרסון, יהודי זקן, ניצול שואה רץ ורודף את המחבלים שבורחים. אני מוצא את עצמי רץ אחרי זלר ומגיע ליד המכולת. המצב לא ברור, אולי המחבלים נכנסו למכולת, אולי זלר נלחם באחד המחבלים לפני המכולת. הקרב מתחולל על ספסל מתכתי ירוק. אני משתתף בקרב. יש דם על הספסל, לא הרבה. הדם נדבק לספסל, הדם הזה ממש לא סמיך, הוא נראה כמו דבק, נקודות דם על הספסל. אני משתפשף בדם הזה."
הופתעתי לשמוע את סיפור החלום של אלכס. פגשתי אותו לראשונה לפני מספר שבועות. הוא בא לקליניקה שלי לפגישות ייעוץ ופרש לפני את הקשיים עם אשתו. לפיו היא הייתה אישה מנוכרת, שלא מתחשבת בו, עסוקה בעצמה, אגוצנטרית. אלכס סבל מאוד בקשר הזה ורצה לפתור את הבעיה, או על ידי שיפור בתקשורת אתה, או על ידי גירושין. עד כה כל הפגישות שלנו היו מוקדשות ליחסים עם אשתו והנה הוא סיפר חלום משונה למדי ולכאורה רחוק מאוד מבעיית הזוגיות שלו.
ההקשר (קונטקסט)
כדי לפענח חלום, כדאי מאוד להכיר את חיי החולם. במשך שנתיים, הנחיתי תכנית ברדיו לפענוח חלומות של המאזינים. החולמים ספרו את חלומותיהם בלי לתת פרטים על החיים האישיים שלהם. הייתי מתוסכל למדי כי הפענוח היה שטחי. בלי רקע על החולם, קשה להעמיק בהבנת החלום. החלום הוא חלק אינהרנטי של החולם ומאופיו. פרטי הביוגרפיה שלו תורמים הרבה להבנת החלום ועוזרים לפענחו. החלום נראה בדרך כלל כחידה לחולם או סיפור דמיוני לא מובן. מה שלא מובן ולא מוגדר מציק לנו. לפי הסמיואנליזה אומרים שמדובר בסימן כלומר משהו שלכאורה לא מקבל משמעות. כשהאדם מזהה משהו ולא מצליח להגדירו, הוא נבוך ונוטה לסלקו ממחשבתו ומחייו.
מטרת החלום היא להביא תכנים לא מודעים למודע ולהעיר לנו פן שעד עכשיו נשמר ברבדים הפנימיים של נפשנו. שמחתי מאוד שאלכס סיפר את חלומו, כי לא יכולתי לדלות הרבה אינפורמציה על החיים האישיים שלו, הוא רצה רק לדבר על אשתו. הוא הרבה לתאר אותה, לדבר על העקיצות שלה, על הביקורת התמידית כלפיו, על התייחסותה אליו כאל תינוק שצריך לכוון אותו, אבל על עצמו לא דיבר הרבה. כל פעם שהתחלתי לשאול אותו שאלות על עברו, נתקלתי בתשובות מהירות ומעורפלות וחזר למה שהטריד אותו כמעט באופן אובססיבי: אשתו. החלום יצר הזדמנות נפלאה כדי לתחקר אותו על עצמו, על החיים האישיים שלו ועל רגשותיו.
אמרתי לאלכס שפענוח החלום יכול אולי להביא לפריצת דרך שתשנה את התקשורת עם אשתו. אלכס לא היה משוכנע אבל הסכים לבדוק מה ניתן להוציא מחלום זה, הוא היה סקרן. ביקשתי ממנו לספר קצת יותר על השתלשלות חייו וגם לזה הסכים. אלכס תיאר ילדות קשה למדי. הוא נולד במושב, הוריו נולדו בארץ והיו טרודים בעבודות המשק החקלאי. הוא גדל עם שני אחים ואחות. אלכס היה הקטן והיה די בודד כי הוריו היו עסוקים במשק ולא הביעו רגשות, לא נשקו אותו, לא פרגנו לו. עם האחים לא היה לו הרבה קשר. הוא למד בבית ספר, עשה בגרות, לא היו לו הרבה חברים. אלכס שירת ביחידת חי"ר ולאחר הצבא התרחק מהמושב, עבד ולמד מחשבים. כשהיה בן 25 פגש את אשתו ומהר מאוד חש שאין הרבה קשר ביניהם. תחושה של זרות ליוותה את הזוגיות שלו.
כשמנסים לפענח חלום צריך לבדוק את המוטיבים הקשורים למציאות. היועצים הסמיואנליטיים קוראים לזה "שריד יום" כלומר נתונים השייכים לאירועים עכשוויים או רחוקים, שאובים מן המציאות שצצים בחלום. אלכס אמר שהוא מזהה את הדירה שבה הוא חי עם אשתו וכן החניון שבו הוא חונה ליד הבית, וגם את המכולת של הילדות שלו. החלום יצר גשר בין ההווה (הבית) לילדות של אלכס (המכולת).
פענוח החלום
פענוח החלום דומה לפירוש תמונה או סרט. יש בו עיקר וטפל שנקבע על יד החולם, לפי הסובייקטיביות שלו. לעיתים החולם בוחר בנתון שולי כעיקר ומזניח מה שנראה כנתון מרכזי ליועץ הסמיואנליטי. קביעה זאת לגיטימית לחלוטין ועל היועץ ללוות את החולם, שהוא המוביל, כדי לפענח את החלום. שאלתי את אלכס מה נראה לו הכי חשוב בחלומו. אלכס חשב ואמר שהוא משתפשף בדם. זה הדבר שהטריד אותו. הרגשתי שאם ננסה להתמקד במוטיב זה, לא נוכל להתקדם. הצעתי לו לבדוק בינתיים מוטיבים אחרים.
החלום כסמל או כרצף של סמלים
כל הדימויים שבחלום מסמלים, כלומר הם בעלי משמעות עבור החולם. כדי לפענח את החלום על החולם לזהות את הסמלים שבחלום באופן הדרגתי, מהבולט ביותר בעיניו עד השולי ביותר. החלטתי לכוון את אלכס כי חשתי שהוא מבולבל למדי. ביקשתי לוודא מה היה הקשר בין אלכס לשואה כי זלר הוא זקן ניצול שואה בחלומו. אלכס טען שהוריו לא התעניינו בנושא, הם היו מדברים כמעט אך ורק על המשק. אלכס עצר לרגע ואמר שהוא נזכר בסיפור הקשור לסבו, שהיה ניצול שואה. סבו היה אדם קשה מאוד שלא היה כל כך מתקשר עם אלכס. בכל זאת יום אחד סבו סיפר לו סיפור שהיה חרות בזיכרונו. העיניים של אלכס פתאום נצצו: "כן היה סיפור שמאוד הרשים אותי. אני חושב שהיו לי דמעות בעיניים כשהסב אלימלך סיפר שבעיירה שלהם, בפולין, הגיעו הגרמנים והסב רק בן 13. ההורים שלו כבר נלקחו מזמן להשמדה ביערות והוא שרד עם האח הקטן שלו ששמו היה לזר. הסב שמר והגן עליו. עד שיום אחד הגרמנים באו ואספו את היהודים שנשארו בעיירה. הם הרגו את כל מי שלא ציית לפקודות שלהם והסב אלימלך חיבק את לזר חזק חזק בתקווה שגם הפעם הם יעברו את זה ביחד, אבל חייל אס. אס. התקרב אליהם ובעדינות לקח את היד של לזר שפחד פחד מוות והוביל אותו למשאית. לזר סיבב את ראשו אלי והסתכל ישר בעיניו של סבי. המבט שלו היה כל כך עצוב... זה כל מה שנשאר לי מלזר אמר הסב. לעולם לא ראיתי את לזר יותר. מאז אני רואה את המבט הזה כל יום".
אלכס היה בן שמונה כששמע את הסיפור הזה. זאת הפעם היחידה שהוא ראה דמעות בעיני סבו שמיהר ללכת לעבוד ולברוח מהתחושה. אלכס הקטן נשאר לבד עם הסיפור הזה. -"היום אני בן 35 - אמר - ואני חש צביטה בלב כשאני נזכר בלזר ובסבי. אני לא הצלחתי להירדם כמה לילות בעקבות מה שהסב סיפר. היו לי חלומות וסיוטים וראיתי את עצמי מנסה להציל את לזר בחלומות אלה."
רגשות הקשורים לחלום.
רגשות החולם לפני החלום, בזמן החלום ולאחריו חשובים להבנת החלום. ושאלתי את אלכס מה הוא חש לפני ואחרי חלומו. "היה לי "תקל" עם אשתי באותו ערב. הלכתי לישון עם הרגשה איומה של בדידות וכשהתעוררתי עם החלום הזה היה עוד יותר גרוע". אמרתי לו שבדידות מלווה אותו בחיים שלו, כילד וכמבוגר, הוא הסכים איתי.
הדימוי של לזר הזקן משך מאוד את תשומת לבי ושאלתי את אלכס אם הדמות מזכירה לו משהו מוכר. חזרתי מספר פעמים על השם לזר... לזר... לזר...אלכס לא הצליח לקשר את שמו של הילד עם עצמו.
שאלתי את אלכס אם הוא יכול לזהות מכנה משותף בינו לבין הילד הקטן שנלקח להשמדה. אלכס ללא שום היסוס השיב: "הבדידות והעצב. אני לבד כמו הילד הקטן הזה היה לבד כשהגרמני לקח אותו מהסבא שלי". הוספתי "ובחלום אתה מנסה להגן על הילד הקטן המסמל את הבדידות שלך, אתה נלחם עבורו כנגד ערבים מחבלים." היה ברור לשנינו שהמחבלים שייכים לשריד יום אבל מה הייתה הסמליות של אותם מחבלים עבור אלכס? אלכס שתפס את העיקרון שבפענוח המשיך מיד: "המחבלים שורפים את המכוניות בחניון ביתי. אני לא מבין את משמעות החניון בחלום". עזרתי לו במקצת: "שלושה מקומות מופיעים בחלומך: הדירה שלך, החניון של הבית והמכולת. מה מסמלת הדירה שלך?" מיד השיב אלכס שממש נתפס בפענוח החלום: "הדירה צריכה להיות מקום בטוח מוגן ואני חש מאוים כי שורפים מכוניות בחוץ." הוספתי: "לא רק בחוץ אלא בצד ימין של החניון שלך כשרכבך לא נפגע. צד ימין לעיתים מסמל את החלק החזק והמוחצן שבאדם, הצד הגברי שבו. אולי המחבלים שורפים לך את הגבריות?" אלכס מעולם לא חשב על הגבריות שלו והמשיך: "הגבריות שלי? אני גבר, אבל אשתי לא רואה אותי כגבר, היא חושבת שאני סמרטוט. המחבלים מייצגים את אשתי בחלום."
לא כל כך שוכנעתי מההשוואה, כי אלכס לא דבר על עצמו אלא רק על אשתו. הוא לא בחן את אופיו ואת ההתנהגות שלו, כל ההאשמה הייתה על אשתו. נראה לי שחלומו עסק בדיוק בנושא הזה, איפה אלכס בקשר עם אשתו? שאלתי: "ואם המחבלים היו אתה, ורק אתה? אולי אתה שורף את המכוניות, כלי דינמי שמאפשר לעבור ממקום למקום, ממצב למצב ואתה תוקע את עצמך?" אלכס הרגיש ששאלתי נוגעת בנקודה רגישה והסכים שהוא מאוד פסיבי מול אשתו, מתחמק, בורח כמו שברח מהמושב. אלכס שאל וענה לעצמו: "אתה יודע מהי המכולת הזאת במושב? אני יודע!! זה היה המקום היחיד שיכולתי להיות אני, כי בעל המכולת דיבר איתי ונתן לי לפעמים סוכרייה. שם הרגשתי טוב, חופשי והייתי מדבר איתו ועוזר לו בשביל הכיף. אבל הדם על הספסל? אני לא מבין."
"של מי הדם הזה?" שאלתי. ואלכס אמר: "זה הדם שלי. אני משתפשף בדמי" "ומה אתה מבין מזה?" תמהתי. "החיים שלי נשפכים ממני ועוד אני משתפשף בדם שנשפך ממני?" שאלתו של אלכס אפשרה לחזור לדמות הדמיונית של זלר: "אתה לא מבין מי הוא זלר?". רעד תפס אותו ואמר: "זלר זה לזר הקטן, אותן אותיות, אני רוצה עדיין להגן עליו?" "עליו?" שאלתי: "על זלר אתה רוצה להגן?". "עלי, אני רוצה להגן עלי". ואלכס המשיך..." זלר לזר זה גם האותיות של 'לזר' - אני לוזר!!!" הגבתי: "אתה חושב שאתה לוזר?". "כן אני לוזר, כי אני לא מגיב מול אשתי, אני מתכווץ ושותק, עלי לדבר, זה קשה כי אף פעם לא העזתי להביע את מה שאני מרגיש מולה".
אלכס הבין שבקשר עם אשתו יש לו תפקיד והתפקיד הזה משמעותי ביותר. חלום זה הביא לפריצת דרך כי הוא שינה לאט לאט את התנהגותו. הוא ספר לי שאשתו הייתה מופתעת כי לראשונה הגיב והביע רגשות.
לאחר שנה של ייעוץ הצליח אלכס לשקם את זוגיותו.
* הסמיואנליזה היא שיטת אבחון וטיפול המתמקדת בסמליות של המחלות. ייחודיותה בכך שמטרתה לזהות ולפענח את שורש הבעיה הנפשית או הפיזית בעזרת מערכת סמלית אישית, ולשכתב את הסמלים מחדש באופן חיובי שיביא להקלה בסימפטומים.
השיטה התפתחה בישראל לפני 25 שנה ע"י ד"ר רפאל רוזנר, בוגר הסורבון ובעל תואר שלישי בהיסטוריה, שהגיע דרך ההיסטוריה אל ה"סמיולוגיה" - תורת הסמלים, ומשם להבנה בחשיבות ההיסטוריה האישית של כל אדם ואדם.
השיטה מבוססת על שיטות ריפוי רבות מהרפואה הסינית, דרך הפסיכולוגיה של יונג, הפילוסופיה של בשלרד, תורת הדמיון ובעיקר תורת הסמלים. השילוב בין השיטות מאפשר להגיע לרבדים העמוקים ביותר באדם.
